מילות השיר
מַה נָּאווּ עֲלֵי. הֶהָרִים רַגְלֵי. מְבַשֵּׁר שָׁלוֹם.
בְּבִנְיַן עִירְךְ. קוֹל צוֹפַיִךְ יִשְּׂאוּ קוֹל רִנָּה. הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ
מְגִנָּה. עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְׁכִינָה. וְשָׁבוּ בָּנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ:
לַשְּׁבוּיִים דְּרוֹר. בְּשִׁיר וּמִזְמוֹר. אֶל בֵּית
הַר הַמֹּר. יְהִי שְׁבִילֵךְ. סֹלּוּ סֹלּוּ אֶת הַמְּסִלָּה. פִּצְּחוּ רְנָנָה
וּתְהִלָּה. יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה. קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא
אוֹרֵךְ:
צְאִי מִבָּבֶל. קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל. כִּנּוֹר וְנֵבֶל.
אָז יְהִי שִׁירֵךְ. שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ כָּל אֶבְלֵי צִיּוֹן. לָבוֹא לַחֲסוֹת
בְּצֵל הָעֶלְיוֹן. בָּנֹה אֶבְנֶה לָךְ נְוֵה אַפִּרְיוֹן. אָכִין כִּסֵּא
לְדָוִד מַלְכֵּךְ:
שְׂאִי עֵינַיִךְ. וּרְאִי בָּנַיִךְ. בָּאוּ אֵלַיִךְ.
לָאוֹר בְּאוֹרֵךְ. תַּחַת חשֶׁךְ אָשִׂים לָךְ אוֹרָה. אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא
הַתּוֹרָה. הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיוֹם וְנוֹרָא. בְּיוֹם שִׂימִי כֶתֶר
לְרֹאשֵׁךְ:
עַד מָתַי כַּלָּה. יָפָה וּמְעֻלֶּה. לַזָּר בְּעוּלָה.
כְּדַל וָהֵלֶךְ. עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְׂרָאֵל. אָחִישׁ אֶשְׁלַח יִנּוֹן
וְגוֹאֵל. וְגַם אָקִים לָךְ חוֹמַת אֲרִיאֵל. זָכוֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ:
מה נאוו...
ניתוח השיר
ניתוח
רעיוני
השיר, המבוסס
על נבואות הישועה של הנביאים ישעיהו וירמיהו,
הינו פניה לירושלים להתעורר
ולהתכונן לקראת הגאולה הממשמשת ובאה, באשר בניה כבר שבים אליה.
הסבר הבתים
הפזמון:
"מה
נאוו עלי ההרים רגלי מבשר" – ככתוב בישעיהו נ"ב ז'. מה נאים ויפים יהיו
רגלי המבשר שיעלה על ראשי ההרים כדי לבשר על הגאולה. תחילה יבשר על שלום מן
האויבים ולאחר מכן
על בנין
המקדש והעיר ירושלים.
בית א':
"קול
צופיך" – הצופים שמעמידים על החומות והמגדלים כדי לראות ולבשר מי בא לעיר –
כולם ישמיעו קול ברינה. ירושלים, חדלי לך מן הצער והיגון – "מגנה", כי
תראי בפועל – "עין בעין" - את השכינה, ככתוב בישעיהו נ"ב ח':
"כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון".
"ושבו
בניך לגבולך", כדברי הנביא ירמיהו: "ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו,
ל"א י"ז).
בית ב':
השבויים
בגלות ייצאו לחופשי ויבואו אל בית-המקדש שעל הר המוריה – "בית הר המור".
"סלו סלו", ככתוב בישעיהו נ"ז י"ד: "סלו סלו פנו
דרך" – התקינו דרך סלולה.
"קומי
אורי כי בא אורך",ככתוב בישעיהו ס' א', נאמר על ירושלים: קומי והאירי לכל, כי
הגיע אור הישועה. האור מסמל את השמחה והטובה.
בית ג':
המשוררקורא
לבני עמו לצאת מן הגלות – מבבל ומן העיר בל, שבה עובדים לאל בל (ככתוב בישעיהו
מ"ו א'). הגולים השבים לארץ יבואו עם כלי נגינה, בשירה ובשמחה, לחסות בצילו
של הקב"ה בבית-המקדש – "נוה אפיריון".
בית ד':
"שאי עיניך וראי בניך באו אליך" ככתוב
בישעיהו ס' ד'. ירושלים, שאי עיניך מסביב וראי איך כל בניך ובנותיך נקבצו ובאו
אליך מכל עבר. במקום החושך, המסמל צער ויגון, יגיע האור, המסמל, כאמור, שמחה
וטובה. ובאחרית הימים, יבואו גם הגויים ללמוד תורה בציון.
בית ה':
ירושלים נמשלה לכלה. בזמן הגלות היא נשלטת על
ידי זרים – "לזר בעולה", ומצבה כמצבו של העני והנווד. אולם, הקב"ה
ישלח במהרה את "ינון וגואל" – המשיח, ויקים את "חומת אריאל" –
חומת ירושלים.
"זכור
אזכור חסד נעורך" – כדברי הנביא ירמיהו: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת
כלולותיך" (ירמיהו ב' ב'). בזמן הגאולה יתחדש קשר האהבה והכלולות בין
הקב"ה לעמו ולירושלים עירו.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר
ר' משה אבן עזרא
השמעת השיר
