מילות השיר	ניתוח השיר	מחבר השיר	השמעת השיר

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבַּת מְנוּחָה:

צִוִּיתָ פִּקּוּדִים - בְּמַעֲמַד הַר סִינִי.

שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים - לִשְׁמֹר בְּכָל-שָׁנַי.

לַעֲרֹךְ לְפָנַי. מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת - לְאֻמָּה שְׁבוּרָה.

לִנְפְָשׁוֹת נִכְאָבוֹת - נְשָׁמָה יְתֵרָה.

לְנֶפֶשׁ מְצֵרָה. יָסִיר אֲנָחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

קִדַּשְׁתָּ בֵּרַכְתָּ - אוֹתוֹ מִכָּל-יָמִים.

בְּשֵׁשֶׁת כִּלִּיתָ - מְלֶאכֶת עוֹלָמִים.

בּוֹ מָצְאוּ עֲגוּמִים. הַשְׁקֵט וּבִטְחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

לְאִסּוּר מְלָאכָה - צִוִּיתָנוּ נוֹרָא.

אֶזְכֶּה הוֹד מְלוּכָה - אִם שַׁבָּת אֶשְׁמְרָה.

אַקְרִיב שַׁי לַמּוֹרָא. מִנְחָה מֶרְקָחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

וְשִׁיר אֶעֱרֹךְ לְךָ - בְּנִגּוּן וּנְעִימָה.

מוּל תִּפְאֶרֶת גָּדְלְךָ - נַפְשִׁי לְךָ כָּמְהָה.

לִסְגֻלָּה תְּמִימָה. קַיֵּם הַבְטָחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

רְצֵה תְּפִלָּתִי - כְּמוֹ קָרְבַּן נַחְשׁוֹן.

וְיוֹם מְנוּחָתִי - בְּרִנָּה וּבְשָׂשׂוֹן.

חָבִיב כְּבַת אִישׁוֹן. בְּרֹב הַצְלָחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

יִשְׁעֲךָ קִוִּינוּ - יָהּ אַדִּיר אַדִּירִים.

בֶּן-דָוִד מַלְכֵּנוּ - שְׁלַח נָא לָעִבְרִים.

וְיִקָרֵא לַדְרוֹרִים. רֶוַח וַהֲנָחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

אָנָּא עֶלְיוֹן נוֹרָא - הַבִּיטָה עֲנֵנוּ.

פְּדֵנוּ בִּמְהֵרָה - חָנֵּנוּ. חָנֵּנוּ.

שַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בְאוֹר וְשִׂמְחָה - שַׁבָּת מְנוּחָה:

יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָהּ וְשִׂמְחָה: שַׁבָּת מְנוּחָה:

חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר:

תוכן רעיוני

השיר מדבר על מהותה של השבת, יום ל אור ושל שמחה, יום של סעודה, יום בו מוצאים אנו את הנשמה היתרה שבנו. השבת הוקדשה על ידי ה' מימי הבריאה וקיומה כהלכה מקרב אותנו אל הגאולה השלמה.

הסבר הבתים

הפזמון: 'יום זה... שבת מנוחה' – יום השבת הוא יום של אור ושמחה ומנוחה לעם ישראל

בית א': 'ציוית פיקודים... משאת וארוחה שבת מנוחה' – אתה ציווית מצוות כשעמדו כל ישראל לפני הר סיני בעת קבלת התורה, ושם אמרת לשמור את השבת ואת המועדים לעולם ולערוך בימים מיוחדים אלו סעודתו.

בית ב': 'חמדת הלבבות... תסיר אנחה שבת מנוחה' – השבת היא היום שאליו משתוקקים לבבות ישראל, האומה השבורה מעול הגלות. לנפשות כואבות ומיוסרות השבת הוא יום בו הם מוצאים תענוג ורוחב לב, נפשו של האדם הדואג מן הצרות, השבת מסירה את דאגותיו שכן אין הוא נאנח ביום השבת כי השבת מסירה דאגותיו.

בית ג': 'קדשת ברכת... אורה ושמחה שבת מנוחה/ - ה' בירך את יום השבת וקידש אותו יותר מכל ששת ימי הבריאה. בשישה ימים סיימת לברוא את העולם וביום השביעי מוצאים ישראל העצובים שלווה ובטחון, ששבת הוא יום המנוחה.

בית ד': 'לאיסור מלאכה... מנחה מרקחה שבת מנוחה' – ה' מכונה 'נורא'. ה' ציווה אותנו שלא נעשה מלאכה בשבת, הבטחת לנו לראות את יפי מלכותו של משיח אם רק נשמור את השבת (על פי הירושלמי, תענית א' הלכה א': "אילו ישראל היו משמרין שבת אחת בתיקונה מיד היה בן דוד בא"), ואז אקריב מתנה לה' שמוראו על בני האדם, מנחה וקטורת, והכל בזכות שבת יום המנוחה.

בית ה': 'ושיר אערוך... קים הבטחה שבת מנוחה' – ושיר אשיר לך, ה', בניגון ונעימה, ובעמדי למול תפארת גודלך והדרך נפשי כמהה ומשתוקקת אליך, אנא לישראל עם הסגולה, התמימה באהבתה אליך, קיים הבטחתך לגאלה, בזכות שמירת יום השבת.

בית ו': 'רצה תפילתי... ברוב הצלחה שבת מנוחה' – קבל את תפילתי כקורבנו של נחשון בן עמינדב, שהיה הראשון לנשיאים שחנכו את המזבח בקורבנם, ויום מנוחתי יהא יום של שמחה וששון, וברך אותנו, העם החביב עליך כאישון העין, ברוב הצלחה בזכות שמירת שבת המנוחה.

בית ז': 'ישעיך קוינו... רוח והנחה שבת מנוחה' – לישועתך קווינו, ה' החזק שבחזקים, לכן שלח נא לישראל את משיח בן דוד מלכנו, ויקרא לנו דרור וחרות, רווח ומנוחה מן הצרות, בזכות שבת מנוחה.

בית ח': 'אנא עליון נורא... באור ושמחה שבת מנוחה' – אנא האל העליון והנורא, ראה והבט לצרותנו וענה לתפילתנו, פדנו במהרה מהגלות, חננו במתנת חינם, חננו, שמח נפשנו על ידי שתוציאנו מחושך ויגון לאורה ושמחה, בזכות שבת מנוחה.

בית ט': 'חדש מקדשינו... בזמר ושבחה שבת מנוחה' – בנה מחדש את בית המקדש, וזכור את העיר ירושלים החרבה, ה' מושיענו תנה מטובך לכנסת ישראל הנעצבת בגלות ואשר בשבת יושבת היא לזמר לפניך בזמירות ותשבחות, שבת מנוחה.

בית י': 'זכור קדוש... תביא רוחה שבת מנוחה' – ה' הקדוש, זכור לנו את זכות השבת – היום המכובד והיקר לנו, ושמור נא אותנו ביום זה ובכל יום מכל צרה. דודי, ה', הטהור והמטיל אימה על הבריות, הבא נא פדות ורווחה לעם ישראל בזכות שמירת שבת מנוחה.

בית יא': 'קול רינה... תמיד הזריחה שבת מנוחה' – השמע לישראל קול רינה וישועה על ידי שתביא בשורת הגאולה והישועה לעם ישראל, צור, ה' החזק המביא ישועה, הופיע והבא עלינו אור הישועה אשר יזרח עלינו לעולם, בזכות שבת יום המנוחה.

חזרה לתחילת הדף

מחבר השיר:

ר' יצחק לוריא אשכנזי בר שלמה, מכונה האר"י ז"ל.

נולד בירושלים ומת במגיפה בשנת של"ג, ויש אומרים שהיה אז בן 38, ויש אומרים שנולד בשנת רצ"ב (1534) ומקום קבורתו בצפת.

האר"י נתחנך במצרים, חזר לארץ ישראל בשנת שכ"ט והשתקע בצפת .

האר"י הוא אבי הקבלה שעל ידו נתפרסם גודל לימוד הקבלה, הזוהר. ר' דוד בן זימרא היה רבו המובהק בנגלה ובנסתר, כמו כן למד תורה אצל ר' בצלאל אשכנזי. ידוע כי האר"י היה יודע עתידות וקורא מחשבות והכיר שורש כל אדם.

חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר

יום זה לישראל

חזרה לתחילת הדף