מילות השיר
יוֹם הַשַּׁבָּת אֵין כָּמוֹהוּ. בֵּרְכוֹ אֱלֹהִים
וַיְקַדְּשֵׁהוּ:
מִיּוֹם רִאשׁוֹן עַד יוֹם שִׁשִּׁי. לִקְרַאת שַׁבָּת
נִכְסְפָה נַפְשִׁי.
כִּי בַּשַּׁבָּת
אֵצֵא חָפְשִׁי. וְכִי יוֹם מְנוּחָה אֶקְרָאֵהוּ:
נָגִיל וְנִשְׂמַח כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְזַמֵּר
עֶלְיוֹן עַל כָּל אוֹדוֹת,
כִּי הַשַּׁבָּת לָנוּ חֲמוּדוֹת. אִישׁ בַּעַר לֹא
יְדָעֵהוּ:
צִוָּהּ לַעֲשׂוֹת שַׁבָּת כַּהֲלָכָה. אָז מִסִּינִי
מִצְוָה עֲרוּכָה.
גַּם הִיא
לְשׁוֹמְרָהּ. כֶּתֶר מְלוּכָה. וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ:
וּמְאַהֲבֶיהָ יָמִים יַאֲרִיכוּ. וְגַם טוֹעֲמֶיהָ
חַיִּים זָכוּ.
וּבִנְתִיב
יוֹשֶׁר הֵמָּה יֵלֵכוּ. עֵדוֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:
רָצָה יְיָ וּבָחַר בָּנוּ. וּמִכָּל לָשׁוֹן
הִבְדִּילָנוּ. וּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הִנְחִיל לָנוּ.
כָּל זֶרַע
יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ:
ניתוח השיר
יום
השבת:
תוכן
רעיוני:
השיר כולו הוא מזמור הלל המשבח ומפאר
את יום השבת. המשורר מביע את יחודו וסגולתו של יום השבת כיום מנוחה עוד משחר ההיסטוריה
כשניתנה לנו תורה בסיני נזכרת השבת שיש לזוכרה לקיימה ולכבדה.
הסבר
הבתים:
פזמון: 'יום השבת....מנוחה אקראהו'-
יום השבת הוא יום מיוחד במינו מכל שאר ימות השבוע. יום השבת נתברך ונתקדש על ידי
הקב"ה, בכל ימות השבוע הנפש עורגת ומתגעגעת ליום השבת כי יום מנוחה הוא.
בית 1: 'נגיל
ונשמח...בער לא ידעהו'- בני האדם צריכים להודות, לשבח ולשמוח על יום השבת, כי
יום השבת הוא יום יקר ונחמד (חמודות). אדם
חסר דעת ובינה לא יודע ולא מכיר את חשיבותו ומשמעותו של יום זה.
סיומת: ות
להודות, אודות, חמודות.
הרדפה: נגיל
ונשמח.
שיבוץ שונה
הוראה: להודות, אודות.
בית 2: 'צווה
לעשות... והדר תעטרהו'- הקב"ה צווה על בני ישראל לזכור לשמור ולכבד את יום
השבת עוד בסיני שבני ישראל קיבלו את התורה. השבת משולה לעטרה (כתר) ומכאן חשיבותו
של יום זה.
סיומת: כה
כהלכה, ערוכה, מלוכה.
בית 3:
'ומאהביה ימים... לב ידרשוהו'- אותם בני האדם שאוהבים ומכבדים את יום השבת יזכו
לאריכות ימים ולהצלחה בכל תחומי ודרכי חייהם.
כלומר: ילכו
בדרך הישר ולא בדרכים עקלקלות.
כל בן אדם
ירצה לדעת (ידרוש) את החוקים והמצוות של יום זה.
סיומת: כו
יאריכו, זכו, ילכו.
בית 4: 'רצה
ה'... יעקוב כבדוהו'- כאן המשורר מביע את הרעיון שעם ישראל הוא העם הנבחר- עם-
סגולה. בגלל היותו כזה הקב"ה בחר בו והבדילו מכל העמים האחרים. הקב"ה
נתן לעם ישראל את קדושת השבת עוד מזרע יעקוב זוכרים מקיימים ומכבדים יום זה.
סיומת בסופי
טורים: הו- אקראהו, ידעהו, תעטרהו, ידרשוהו, כבדוהו.
