מילות השיר
יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי יְיָ רוֹעִי. בְּיוֹם
שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי: יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.
אוֹמַר כִּי שָׂרִית עַל כָּל זוּלָתֶךָ. וּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ. אֵין לְבַלוֹתֶךָ.
לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִי:
שְׁבִיעִי בָּחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים.
וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָּׁבוּעוֹת וְשָׁנִים. חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע
אֱמוּנִים. וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִי:
רְצֵה בִּמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה.
וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי. הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה. וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי. מַשְׂאֵת
וַאֲרוּחָה. וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִי:
אֶל-עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ. שַׁבָּת תְּזַכֵּנִי. וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ.
שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנִי. וְאֶל מִשְׁכָּן שִׁילֹה. תָשׁוּב תַּעֲלֵנִי. מְהֵרָה
עֲנֵנִי. אוֹרִי וְיִשְׁעִי:
ניתוח השיר
תוכן רעיוני:
זהו
שיר שבח והלל לקב"ה וליום השבת. המשורר חוזר למעשה בראשית ואל השבת המביאה
לידי שלמות את מעשה היצירה. קדושת השבת משתלבת בקדושת ישראל. נושא הגאולה אף הוא
מוזכר כאן.
הסבר הבתים:
"יודוך
רעיוני ה' רועי... לי בן אמתך להרגיעי"- המשורר פונה כאן לקב"ה בפנייה
אישית, ה' רועי (כינוי שייכות שלי), הקב"ה מדומה כאן לרועה צאן שרועה את בני-
ישראל.
המשורר חוזר אל מעשה בראשית ואל השבת המביאה לידי שלמות
את מעשה היצירה המופלאה.
"שביעי בחרת מכל... ארחי ורבעי"- המשורר מרעיף
שבחים על השבת. קדושת השבת משתלבת בקדושת ישראל. ישראל מכונה כאן 'גזע אמונים' .
גם עניין הגאולה נזכר כאן- המשורר מבקש מהקב"ה
שיגאל את עם – ישראל
מהגלות, מהסוכנות וכו'.
"רצה במנוחתי יום זה.....וששון ושימחה יהיו שעשועי
"-המשורר מתאר בבית זה את ההכנות והציפייה לקראת שבת. הוא מבקש מהקב"ה
שירצה ביום השבת כי זהו יום מנוחה, וביום חול הוא מבקש מהקב"ה שיתן לו הקלה .
יום- השבת הוא יום של מתנה וארוחה, יום של ששון ושימחה.
"אל-עולם.....אורי וישעי"-הקב"ה הוא אל
העולם כולו. שמירת השבת תזכה את שומריה בשכר.
המשורר מבקש מהקב"ה שהוא אורו וישעו שיגאל אותו ואת
עם-ישראל מן הגלות הנוראה וימהר להגשים ולענות לתפילתו.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר
רבי ישראל נג'ארה
מגדולי המשוררים העבריים בארץ ישראל בתקופה המאוחרת,
נולד בדמשק במאה הרביעית לאלף השישי.
כי ישראל למד תורה מפי אביו ורוח השירה עוררה אותו עוד
מימי ילדותו.
מלבד שירי קודש חיבר ר' ישראל גם שירי חול.
רוח שירי החול שחופפה על שיריו יחד עם הניגונים הערבים
עוררה עליו קטרוג מצד מעטים מחכמי דמשק בעיקר המקובלים שבה.
ר' ישראל עזב את דמשק וחזר לעיר מולדתו של אביו צפת, שם
נשא אישה וישב שם. אף בצפת חיבר שירים והוציא לראשונה את ספרו זמירות- ישראל.
ר' ישראל נאלץ לעזוב מחמת מגפה שפרצה בצפת והגיע לעזה שם
נתמנה לרבה ונפטר בסוף המאה הרביעית לאלף השישי.
יודוך רעיוני