מילות השיר
יָה רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא. אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ
מַלְכַיָּא: עוֹבְדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא. שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָא: יָה רִבּוֹן
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא. לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא
דִּי בְרָא כָל נָפְשָׁא. עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא. חֵיוַת בְּרָא
וְעוֹפֵי שְׁמַיָּא: יָה רִבּוֹן
רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין מַכִיךְ רְמַיָּא וְזַקִּיף
כְּפִיפִין. לוּ יִחְיֶה גְבַר שְׁנִין אַלְפִין. לָא יֵעוּל גְּבוּרְתֵּךְ
בְּחוּשְׁבְּנַיָּא: יָה רִבּוֹן
אֱלָהָ דִּי לֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא. פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם
אַרְיְוָתָא. וְאַפֵּיק יַת עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא. עַמָּךְ דִּי בְחַרְתְּ
מִכָּל אוּמַיָה: יָה רִבּוֹן
לְמִקְדָּשֵׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין. אֲתַר דִּי בֵיהּ
יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין. וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין.
בִּירוּשַׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא.
יָה רִבּוֹן
ניתוח השיר
תוכן
רעיוני:
שיר ארמי ,מחברו המשורר' ישראל נג'ארה
שהיה רב בעיר עזה בארץ הקדושה באמצע המאה השלישית לאלף זה.
השיר כולו
משבח, מפאר ומהלל את הקב"ה ואת גדולתו. הקב"ה הוא מלך מלכי המלכים הוא
בורא האדם, מלאכי מרום ובעלי החיים, הוא זה שיש ביכולתו להשפיל רמים ולזקוף כפופים.
כאן בא לידי ביטוי רעיון הגלות והגאולה, המשורר מבקש מהקב"ה שיגאל את
עם-ישראל.
הסבר הבתים:
יה אדון כל העולמים, אתה הוא מלך מלכי
המלכים, לך נאה- להגיד גבורתך ונפלאותיך.
שבחים אערכה
בבוקר ובער, לך אל קדוש בורא כל נפש, מלאכי מרום וכל בני האדם, חיתו שדה ועוף
השמים.
גדולים מעשיך
ונוראים, משפיל רמים וזוקף כפופים, לו יחיה גבר אלף שנים לא יוכל לשער גבורתך או
גם אלף שנים לא יספיקו לאדם להכניס את גבורתך בחשבונו.
האל אשר לו
הכבוד והגדולה, פדה נא את צאנך משיני האריות, והוצא את עמך מתוך גלותם .
שוב למקדשך
ולקדש הקודשים, מקום כל רוח ונפש, יזמרו לך שם שיר ושבח, בירושלים עיר כלילת
היופי.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר
