שַׁבָּת הַיּוֹם לה' מְאֹד צָהֲלוּ
בְּרִנּוּנַי,
וְגַם הַרְבּוּ מַעֲדָנַיּ,
אוֹתוֹ לִשְׁמוֹר כְּמִצְות ה':
שַׁבָּת הַיּוֹם לה'..
מֵעַבוֹר דֶּרֶךְ וּגְבוּלִים,
מֵעַשּׂוֹת הַיּוֹם פְּעָלִים
לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת
בְּהִלּוּלִים זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה':
שַׁבָּת הַיּוֹם לה'...
וְאִם תִּשְׁמְרֶנּוּ,
ק-ה יִנְצָרְךָּ כְּבָבַת,
אַתָּה וּבִנְךָ וְגַם הַבַּת,
וְקָרָאתָ עוֹנֶג לְשַׁבָּת,
אָז תִּתְעַנֵּג עַל ה':
שַׁבָּת הַיּוֹם לה'....
אֱכֹול מַשְּׁמַנִים וּמַעֲדַנִּים,
וּמַטְעַמִּים הַרְבֵּה מִינִים,
אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ וְרִמּוֹנִים,
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה':
שַׁבָּת הַיּוֹם לה'...
לַעֲרוֹךְ בְּשֻׁלְחָן לֶחֶם חֲמוּדוֹת,
לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת,
אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת,
שָׁקְדוּ וְשִׁמְּרוּ וְעָשׂוּ בָנַי,
שַׁבָּת הַיּוֹם לה'....
ניתוח השיר:
תוכן
רעיוני
השיר מדבר
על צורך השמחה בשבת, על ההתענגות על מאכלים ערבים ועל החובה לשמור את השבת; בשיר
יש פרוט מהם הדברים עליהם צריך לשמור. השמירה תביא לידי כך שהקב"ה ישמור
עלינו מכל צרה.
הסבר
הבתים
פזמון:
'שבת היום לה'' – היום הוא יום השבת עליו ליווה הקב"ה
בית א':
'מאוד צהלו ברנוני... כמצוות ה'' – שמחו בשבת הרבה ברינה וגם הרבו לאכול מעדנים
ותפנוקים ותשמרו את השבת כהלכתה.
בית ב':
'מעבור דרך וגבולים... זה היום עשה ה'' – ומה הלכותיה של השבת? שלא ללכת בדרכים
וגבולות רחוקות ולעבור את תחום שבת, ולא לעשות בשבת מלאכה אלא רק לאכול ולשתות
בהלל ובשמחה כי זה היום עשה ה' להתענג בו.
בית ג':
'ואם תשמרנו... אז תתענג על ה'' – ואם תשמור שבת כהלכתה, ישמור אותך ה' היטב
כהשגחת האדם על אישון עינו. כולם יחד, אתה ובנך ובתך, תשמרו את השבת ותתענגו בשבת
בתענוגים ואז ישפיע עליך ה' כל טוב
ותתענג עליו.
בית ד':
אכול משמנים... וברכת את ה'' – אכול מאכלים שמנים ובריאים, וכן גוון בהרבה סוגי
מאכלים טעימים כגון אגוזי פרך, שקליפתם פריכה, רכה, ורימונים. ואכלת ושבעת וברכת
את ה' על הטוב שנתן לך.
בית ה': 'לערוך
בשולחן... ושמרו ועשו בני' – צריך לערוך על השולחן לחם טוב ונאה, ולאכול בו שלוש
סעודות, לברך ולהודות את ה' הנכבד בכל סעודה, הזדרזו בני לשמור את השבת ולעשותו
כהלכתו.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר:
שמואל. מיוחס לר' שמואל החסיד:
מראשוני
חכמי הסוד באשכנז במאה ה – 12. נולד בשפירא לאביו ר' קלונימוס הזקן.
ר' שמואל
התייתם מאביו ביותו נער. הוא גדל בתורה ובחכמה אך עיקר גדולתו לא היתה בשדה הפלפול
התלמודי, כבני דורו בעלי התוספות, אלא השתקע בראשו ורובו בתורת הרזים והכוונות
ועסק בעבודת ה' מתוך אהבה ויראה, עד שנעשה לעמוד הגדול שעליו נשענה היהדות
האשכנזית לדורות והכשירה אותה למסירות נפש על קידוש ה'.
ר' שמואל
הרביץ תורה בבית מדרשו בשפירא ותלמידים רבים קיבלו תורה מפיו.
משני בניו
היה רבי אברהם בכורו תלמידו בתורת הנגלה ור' יהודה קיבל מפיו את תורת הרזים והמשיך
את דרכו בחסידות. ר' שמואל נקדש מאוד בעיני בני דורו והבאים אחריו והרבו לספר עליו
אגדות מופלאות והכתירוהו בתארים: חסיד, קדוש, ואף נביא קראו לו. הוא חי חיי עוני
וסיגופים ועבד את ה' בשמחה ודבקות. לפי אגדה אחת יצא למסע נדודים לערך גלות, ובמשך
שבע או תשע שנים נדד מעיר לעיר וממדינה למדינה ולא גילה לאיש את זהותו כדי שלא
להתכבד בכבוד תורתו. שנת פטירתו אינה ידועה.
ר' שמואל
הניח את היסוד ל'ספר חסידים' שסידר בנו, ר' יהודה החסיד.
הוא לא
הלך בדרך הסלולה למרבית חכמי דורו ולא חיבר תוספות ופלפולים על התלמוד, אלא שם
ליבו לעסוק במקצועות שהוזנחו על ידי בני דורו, על כן חיבר פירוש כל מסכת תמיד מסדר
קדשים, וכן חיבר פירוש כל מדרשי ההלכה: המכילתא והספרא, שהוזנחו על ידי בני דורו.
הוא חיבר גם פירוש על התורה בדרך הרמז גימטריא ונטריקון, בדברי מוסר ויראת שמים.
כן חיבר תיקון ופרוש התפילות בדרך הסוד.
רבה היתה
השפעתם של ר' שמואל החסיד ובנו ר' יהודה החסיד על יהדות אשכנז.
רק בכוחה
של האמונה התמימה שהורו חסידים אלה, יכלו יהודי אשכנז להחזיק מעמד ברדיפות האיומות
שעברו עליהם דורות רבים.
השמעת השיר
