אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר. בְּרוֹן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר:
שִׂימוּ לֵב עַל הַנְּשָׁמָה. לֶשֶׁם
שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּה. שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר בֹּקֶר:
מִכִּסֵּא כָבוֹד חֻצָּבָהּ, לָגוּר
בְּאֶרֶץ עֲרֵבָה, לְהַצִּילָה מִלֶּהָבָה, וּלְהָאִירָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר:
עוֹרוֹ נָא כִּי בְּכָל לַיְלָה.
נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה. לָתֵת דִּין חֶשְׁבּוֹן מִפְעָלָהּ לְיּוֹצֵר
וַבֹּקֶר:
(יִמְצְאוּהָ מְטֻנֶּפֶת בָּעוֹנוֹת
וּבְתּוֹסֶפֶת. כְּמוֹ שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת. תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר)
ניתוח השיר:
תוכן
רעיוני
השיר כולו
מהלל את הנשמה שבנו. אותה נשמה טהורה שירדה אל כל אחד מאיתנו מכסא הכבוד של
הקב"ה ואשר כל לילה נפרדת מאיתנו וחוזרת לכור מחצבתה. עלינו להחיותה במעשים
טובים ובתורה והעושה כך יזכה את נשמתו באור הגאולה.
הסבר
הבתים
פזמון:
'אודה לאל... כוכבי בוקר': - אודה לאל – הבוחן והבודק מחשבות לב בני האדם – בעת
שכוכבי השחר ירננו יחד לה'.
בית א':
'שימו לב... כאור הבוקר' – שימו לבכם להביט אל הנשמה הטהורה המשולה לאבנים יקרות
ששמם: לשם, שבו ואחלמה, והאור הזורח ממנה הוא כאור החמה בצהרים שהוא מאיר פי שבעה
מהאור המאיר בתחילת הבוקר.
בית ב':
'מכיסא כבוד... לפנות בוקר' – מכסא הכבוד נחצבה הנשמה ומשם הורידוה לעולם השפל
שהוא כארץ המדבר, השגיחו עליה להצילה מלהב הגהנום למען תאיר בעת הגאולה המשולה
לבוקר.
בית ג':
'עורו נא... ליוצר ערב ובוקר' – התעוררו נא מתרדמתכם, שהרי בכל לילה נשמתכם עולה
למעלה למסור דין וחשבון על מעשיה לפני ה' היוצר ערב ובוקר.
בית ד':
'ימצאה מקושטת... תמיד בבוקר בבוקר' – ימצא אותה ה' שהיא ומעוטרת בטלית ותפילין –
כמו כלה המקושטת בתכשיטים – תמיד בתחילת הבוקר.
בית ה':
'הנאמן בפקדונו... ויהי ערב ויהי בוקר' – ה' השומר הנאמן על פקדון הנשמה יחזירנה
לו כרצון האדם, ומחסד ה' הוא שאין האיש גווע ומת מיד בעוונו אלא נשאר בחיים – ויהי
ערב ויהי בוקר!
בית ו':
'והחיו העניה... יזכה לאור הבוקר' – החיו בתורה ובמצוות את הנשמה הענייה ממעשים
טובים, היחידה השלימה והנקיה, שכל אשר מחיה את נפשו יזכה לאור הגאולה המאיר כאור
הבוקר.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר:
ר' שמעיה קוסון
השמעת השיר
