מילות השיר	ניתוח השיר	מחבר השיר	השמעת השיר

מַה-יְּדִידוּת מְנוּחָתְךְ, אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה,

בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה,

לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת, לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה,

וַתֵּכֶל כָּל-הָעֲבוֹדוֹת, לֹא תַּעֲשׂוּ מְלָאכָה.

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבֻּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים.

מֵעֶרֶב מַזְמִינִים, כָּל-מִינֵי מַטְעַמִּים,

מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנִים, תַּרְנְגוֹלִים מְפֻטָּמִים,

וְלַעֲרֹךְ כַּמָּה מִינִים, שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים,

וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים, בְּכָל-שָׁלשׁ פְּעָמִים.

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבֻּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים.

נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירַשׁ, בְּלִי-מְצָרִים נַחֲלָה,

וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וְרָשׁ, וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה,

יוֹם שַׁבָּת אִם-תִּשְׁמְרוּ, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה,

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹדוּ, וּבַשְּׁבִיעִי נָגִילָה.

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבֻּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים.

חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, וְגַם לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת,

הִרְהוּרִים מֻתָּרִים, וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת,

וְתִינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר, לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת,

וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי-שֶׁפֶר, בְּכָל-פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת.

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבֻּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים.

הִלּוּכָךְ יְהִי בְנַחַת, עֹנֶג קְרָא לַשַּׁבָּת,

וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּחַת, כְּדָת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת,

בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה, וְלָנוּחַ בְּחִבַּת

כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה, בּוֹ יָנוּחוּ בֵּן וּבַת

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבֻּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים.

מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה,

כָּל-הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ. יִזְכּוּ לְרֹב שִׂמְחָה,

מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, יֻצָּלוּ לִרְוָחָה,

פְּדוּתֵנוּ תַצְמִיחַ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבֻּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים.

חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר:

תוכן רעיוני

השיר מדבר על האופן שעלינו להתענג בשבת, אוכל מיוחד ובגדים נאים, על האיסורים הקיימים בשבת מול ההתרים שניתנו ועל האופן בו עלינו להתהלך בשבת.

לשומר שבת מובטח שכר ללא גבול וקרוב הגאולה כמו כן בעצם שמירתה אנו מרגישים מהו עונג של עולם הבא.

הסבר הבתים

פזמון: 'להתענג... ודגים' – בשבת נותר לנו רק להתענג בכל מיני תענוגים: תרנגולים מפוטמים הנראים 'ברבורים', שליו ודגים.

בית א': 'מה ידידות מנוחתך... לא תעשו מלאכה' – מה מאוד אהובה עלינו מנוחתך את 'שבת המלכה', ולכן נמהר לקראתך ונקבל את פנייך ונאמר לך: 'בואי כלה' – שבת המלכה, שהשבת היא בת מלכים.

הריצה לקראת השבת מובאת בגמרא, שבת קי"ט, עמוד א': 'אמר רבי חנינה בואו ונצא לקראת שבת המלכה'.

נלבש בגדים נאים לכבודך, ונדליק נר בברכה בכניסת השבת ובכך תמו כל ההכנות לקראת השבת ושוב אין עושים כל מלאכה, כציווי התורה בשמות כ', י': 'לא תעשו מלאכה'.

בית ב': 'מערב מזמינים... בכל שלוש פעמים' – מערב שבת מכינים כל מיני מאכלים טעימים ומשובחים, מבעוד יום השישי מוכנים התרנגולים השמנים המפוטמים, ומכינים עוד כמה מיני מאכלות, וגם יינות מבושמים הנותנים ריח טוב לשתיה, ותענוגים ערבים ונעימים שיוכלו להתענג בהם בכל שלוש סעודות השבת.

'מערב מזמינים' – רומז לדברי חז"ל: מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת.

בית ג': 'נחלת יעקב יירש... ובשביעי נגילה' – המענג את השבת יירש כנחלת יעקב אבינו, שהיא נחלה בלי מצרים וגבולות, כלומר שכר ללא שיעור והגבלה, זה על פי דברי הגמרא בשבת, קי"ח עמוד א: 'כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים'.

כשכלל ישראל, העניים והעשירים כאחד, יכבדו את השבת אזי יזכו בזכות זה לגאולה, כמו שנאמר בגמרא, בשבת דף קי"ח עמוד א': 'אלמלי שמרו בני ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלים'.

אם תשמרו את השבת תהיו לה' לעם נבחר לכן רק בששת ימי השבוע תעבדו וביום השביעי נשמח ונתענג.

בית ד': 'חפצך אסורים... בכל פינות ומחנות' – בשבת אסור לעסוק בעיסקי חול, וגם לחשב בו חשבונות, אבל להרהר בדברים אלו מותר. וכן מותר לארס את הבנות ולפסוק נדוניא אף על פי שאלה גם קרובים לעניני עסקים., ומותר לשכור מלמד לילד בכדי שידע להלל ולזמר לה' ולדבר בדברי תורה משופרים, כלומר נאים ויפים, בכל מקום ומקום.

'חפצך אסורים' – על פי דברי הגמרא בשבת, ק"נ עמוד א': 'ממצא חפצך ודבר דבר – דבור אסור והרהור מותר ומשדכין תינוקות ליארס בשבת, ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות, אבל לחשוב חשבונות של מסחר שעבר או להבא אסור'.

בית ה': 'הילוכך תהא בנחת... בו ינוחו בן ובת' – הליכתך בשבת תהא מתונה ולא כשל חול, כנאמר בגמרא, שבת, דף קי"ג עמוד א' ובברכות דף ו' עמוד ב' שלא יפסע אדם פסיעה גסה שהיא נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו.

הכרז על השבת כיום מיוחד לתענוג והשינה בשבת משובחת, המביאה מנוחה לנפש כראוי ולכן נפשי אליך – השבת משתוקקת ונכספת, ולנוח בך באהבה, ונשאר כולנו בתוך המחנה ולא נצא חוץ לתחום כשושנה זו הגדורה ומסוייגת, ובו ינוחו אך הבן והבת הקטנים.

בית ו': 'מעין עולם הבא... ונס יגון ואנחה' – מנוחה ועונג השבת היא מעין תענוג עולם הבא – אחד משישים, כל המתענגים בה יזכו לשמחה רבה, מהצרות שבימי המשיח ינצלו, ויצאו לרווחה כשברי הגמרא בשבת, קי"ח: 'כל המקיים ג' סעודות השבת ניצול מחבלו של משיח', בזכות מצוות שבת תביא את הגאולה ואז יסורו מאיתנו כל מכאובינו והאנחות המתלוות להם.

חזרה לתחילת הדף

מחבר השיר:

מנח"ם

חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר

מה ידידות

חזרה לתחילת הדף