מילות השיר
אָשִׁיר לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת. מִמְּלַאכְתּוֹ בְּיוֹם
שַׁבָּת. נְתָנוֹ לְעָם כְּבָבַת. עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ:
שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כִּי. אוֹת בֵּינִי
וּבֵינֵיכֶם הוּא: מְכֻבָּד הוּא מִכָּל יָמִים. כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים.
יָנוּחַ בּוֹ לֵב עֲגוּמִים. שָׂמַּח יְשַׂמְּחֶהוּ.
שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם מְנוּחָה. בּוֹ נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.
עַם אֵל בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה. שַׁבָּת עֹנֶג
יִקְרָאוּהוּ:
הָאֵל אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ. שַׁבָּת קָדְשׁוֹ
הִנְחִילָנוּ. מִן הָעַמִים הִבְדִּילָנוּ. לִהְיוֹת לָנוּ לֵאלֹהִים הוּא;
הַלְוִיִּם רִנָּה יִפְצְחוּ. לִכְבוֹד שַׁבָּת כִּי בוֹ
נָחוּ. כָּל יִשְׂרָאֵל בּוֹ יִשְׂמְחוּ. שִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם הוּא:
חָזָק יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ. וְיָשִׁיב אֶת שְׁבִיתֵנוּ.
וְאָז נִשְׁבֹּת שַׁבַּתֵּנוּ. עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת הוּא:
ניתוח השיר
ניתוח רעיוני
השיר מהלל את מעלותיה של השבת ומבטא את הקשר
בינה לבין ימות המשיח. בשיר משובצים ביטויים הלקוחים מנבואות הגאולה של הנביא
ישעיהו והנביא ירמיהו.
הסבר הבתים
בית א':
האל נתן את השבת לעם ישראל, וציווה עליהם
לשמור אותה כבבת-עין, שהיא סמל לדבר היקר ביותר, שכן השבת היא אות לברית בין האל
לעמו.
בית ב':
ביום השבת האדם מתנתק מטרדות היומיום הגורמות
לו עוגמת נפש וזוכה לשמחה. הביטוי "נסו יגון ואנחה" מופיע בישעיהו
ל"ה י': "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה". הביטוי "בהשקט
ובבטחה מופיע בישעיהו ל' ט"ו: "בשובה ונחת תוושעון, בהשקט ובבטחה תהיה
גבורתכם".
בית ג':
יום השבת הוא יום של מנוחה, שלווה, שקט
ועונג, בו נעלמים גם הצער הרב והעצב העמוק.
בית ד':
האל אשר בחר בנו מכל העמים נתן לנו את השבת,
המבדילה אותנו משאר העמים.
בית ה':
"הלויים" – המשורר רומז לשם
משפחתו. הביטוי "שמחת עולם" , שפירושו ששון רב, שמחה שאין לה קץ, מופיע
בישעיהו ל"ה י': "ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם".
בית ו':
"חזק"
– כינוי לאל שהינו רב כוח. הביטוי "וישיב את שביתנו" מקורו בירמיהו
כ"ט י"ד: "ושבתי את שבותכם וקיבצתי אתכם מכל הגויים". המילה
"שבות" פירושה גם שיבה וגם שביתה מעבודה, דהיינו מנוחה בשבת. השיר מבטא
את הקשר החזק שבין הגאולה לבין השבת. העולם שלעתיד לבוא יהיה "עולם שכולו
שבת".
