אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי. דַּי נַפְשִׁי
סָבְלָה חֶרְפַּת שְׁכֵנִי:
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיךָ, הַרְאֵנִי בְּבִנְיַן בֵּיתֶךָ כּוֹהֲנַי יַקְרִיבוּ עוֹלוֹתֶיךָ.
יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּחֲוֶה
לְפָנֶיךָ:
שׁוֹפְטַי יֵשְׁבוּ בַּשְּׁעָרִים. בַּחוּרַי יִהְיוּ
לְשׁוֹמְרִים. לְוִיִּים יָשִׁירוּ לְךָ שִׁירִים.
אָז תִּתְרוֹמָם בְּפִי יְשָׁרִים:
רְעָדָה תֹאחֲזֵם יוֹשְבֵי אִיִּים. כִּי מָלַךְ מֶלֶךְ
בִּירוּשָׁלַיִם. מַעֲדָנַּי אֲשֶׁר יִתְּנוּ כִּפְלַיִים.
עַל הָרֵי יְהוּדָה וְעַל הָרֵי אֶפְרַיִם:
תוכן רעיוני:
המשורר פונה להקב"ה ההקשה ובתחינה לבניין
בית-המקדש. הוא מציין שסבלו שלו עצמו ואף של בני-ישראל הגיע לקצו, וכעת הגיע השעה
לבניין הבית.
כשייבנה הבית הכוהנים יקריבו בו עולות, עם-ישראל
יבואו להשתחוות, הלווים ישירו שירים והשופטים ישבו בשער העיר לעשיית משפט צדק.
המשורר מוסיף ומציין שפחד ויראה גדולה תאחז
בגויים כשהם ישמעו שהבית נבנה והקב"ה מולך בירושלים. זהו מוטיב שחוזר
בדרך-כלל השירים והוא: גדולת- הבורא.
הסבר הבתים:
"אנא בחסדך....חרפת שכני"-המשורר
פונה בבקשה אישית להקב"ה, אולם אפשר לראות בדבריו לא רק בקשה ותחינה אלא גם
בקשה ותחינה בשביל כל עם-ישראל.כלומר: זוהי תחינת יחיד שחלה גם על כלל ישראל והוא
עם-ישראל.המשורר מבקש מהקב"ה רב החסד שירומם אותו ואת כל עם-ישראל כי עכשיו
השעה המתאימה לכך, עם-ישראל סבל מספיק מהגויים(השכנים) וכעת הוא מוכן לכך.
בית א': "אם נא מצאתי חן בעיניך, הראני
בבניין ביתך" –המשורר פונה להקב"ה בדרך של ענווה והתחסדות(אם נא),
הוא מבקש מהקב"ה לזכות ולראות את קימת בניין בית-המקדש.
סיומת _ך בעינך-ביתך.
בית ב': "כהני יקריבו עולותיך, ישראל ישתחווה לפניך"- אם יקום בית-המקדש
הכוהנים יקריבו לך עולות ובני-ישראל יבואו להשתחוות לפניך.
סיומת יך עולותיך-לפניך.
בית ג': שופטי ישבו בשערים, בחורי יהיו
לשומרים"- השופטים ישבו בשער העיר לעשיית דין ומשפט צדק והבחורים יהיו
לשומרים.
סיומת ים שערים-שומרים.
בית ד': "לווים ישירו לך שירים, אז
תתרומם בפי ישרים"- הלווים יזמרו בבית-המקדש, אתה הקב"ה תעלה לגדולה
ותתנשא לגובה.
סיומת ים שירים-ישרים.
בית ה': "רעדה תאחזם יושבי איים, כי מלך
מלך בירושלים"- כאן מופיע הרעיון של גדולת
הבורא. הגויים יאחזו פחד ויראה גדולה כשישמעו שהבית נבנה והקב"ה יושב
בירושלים.
בית ו': "מעדני אשר יתנו כפליים על הרי
יהודה ועל הרי אפריים"- כאן מובע האושר, השפע וכל הטוב שישרור בירושלים.
הרי יהודה-זה כינוי לירושלים.
סיומת ים כפליים-אפרים.