מילות השיר	ניתוח השיר	מחבר השיר	השמעת השיר

אָחוֹת קְטַנָּה – תְּפִלּוֹתֶיהָ – עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה – תְּהִלּוֹתֶיהָ – אֶל נָא רַפֵּא נָא –

לְמַחֲלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרְאָהּ – וְשִׁיר וְהַלּוּלִים – כִּי לְךָ

נָאֶה – עַד מַה תַּעֲלִים – עֵינֵךְ וְתִרְאֶה – זרים או עלים נַחֲלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ:

רָעָה אֶת צֹאנְךָ – אַרְיוֹת זֵרוֹ – וְשָׁפוּךְ חֲרוֹנְךָ – בָּאוֹמְרִים עֵרוּ – וְכַנַּת יְמִינְךָ – פָּרְצוּ וְאָרוּ –

לֹא הִשְׁאִירוּ – עוֹלְלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ :( הַקָּם מִשִּׁפְלוּת – לָרֹאשׁ מַמְלֶכֶת – כִּי בַּבּוֹר

גָּלוּת – נַפְש ָׁהּ נִתֶּכֶת – וּכְרוּם זָלוּת – לָבָה שׁוֹפֶכֶת – בַּדְּלִי דַּלּוֹת – מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ ) :

מַתִּי תְּעָלָה – בַּתַּךְ מִבּוֹר – וּמִבַּיִת כָּלָא – עָלֶה תִּשְׁבֹּר – וְתַפְלִיא פֶּלֶא – בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר –

להָתָם וְכַלָּה – מִכַּלּוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : חֵילָהּ קָבְעוּ – הָגוּי כָּלוּ – וְטוֹבָה

שָׂבְעוּ – וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ – וְלִבָּהּ קָרְעוּ – וּבְכָל זֹאת – לֹא מִמְּךָ נָעוּ – מֵעֶגְלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ :

זְמִירָה שַׁבַּת – וְחִשְׁקָהּ תַּגְבִּיר – לַחְפֹּף קִרְבַת – דּוֹדָה וְתַעֲבִיר – מִלֵּב דַּאֲבַת – נָפְשָׁה וְתָסִיר – לְבַקֵּשׁ

אַהֲבַת – כְּלוּלוֹתֶיהָ – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ – נָחָה בַּנֶּחָת – לַנָּוֶה רָבְצָה – רַב נִזְנַחַת – מִדּוּד חֶפְצָהּ –

וְהִיא כִּפְרֵחַת – עָלְתָה נִצָּהּ – לֹא הִבְשִׁילוּ – אשכלותיה – תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ : חָזְקוּ וְגִלּוּ – כִּי

שֹׁד גָּמַר – לְצֹר הוֹחִילוּ – בְּרִיתוֹ שָׁמַר – לָכֶם וְתַעֲלוּ לַצִּיּוּן וְאָמַר - סַלּוֹ סַלּוֹ – מְסִלּוֹתֶיהָ – תָּחֵל שָׁנָה

וּבִרְכוֹתֶיהָ :

חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר

תוכן השיר:

פיוט הפותח את תפילת ערבית של היום הראשון של ראש השנה.

מבטא את תקוותיו ותפילותיו של העם היושב בגלות לשנה החדשה.

הפיוט מתאר את מצוקות הגלות ,את הזרים השולטים בארצו של עם-ישראל .

והעם היושב בגלות , ומבקשים להרסו עד יסוד אח"כ מתאר המשורר את דבקותה של כנסת ישראל בה' למרות כל קשיי הגלות.

על רקע הגלות המרה ונאמנותם של ישראל להקב"ה באה הבקשה לגאולה.

הסבר הבתים:

"אחות קטנה"- היא כנסת ישראל עפ"י הפסוק "אחות לנו קטנה" (שיר

השירים) .

ישנה בקשת גאולה מצרות הגלות ,נאמרת בתפילותיו של משה רבנו בתפילתו על אחותו-"אל נא רפא נא לה" והצרות הן "המחלות" .

"תכלה שנה וקללותיה" בשנה החולפת יחלפו הצרות . זוהי ברכה לראש השנה הלקוחה ממסכת מגילה.

"עד מה"-עד מתי מציינת תאור ויתור- עד מתי תעלים את עיניך מעם ישראל היושב בגלות אע"פ שאתה רואה.

"צרים אוכלים נחלותיך"- אומות העולם שולטות בארץ ישראל.

בפיוט זה ישנם שני תיאורים לעם ישראל-צאן אשר האויבים (אריות) פיזרוהו, גפן שאת גדרותיה פרצו ואותה קטפו ותלשו, ולא השאירו אפילו שרידים מעטים .

ישנה בקשה מה' שישפוך את כעסו על האויבים של עם-ישראל .

"בתך"- הוא הכינוי לכנסת הגדולה .

"בור", "בית-כלא"- הם כינויים לגלות .

הגויים גזלו ושדדו ולא רק שפגעו ברכוש הם פגעו גם בנפש ובכל זאת לא עזבה כנסת ישראל את הקב"ה.

ישנה חזרה על הדימוי של בני ישראל לצאן ובקשה מה' שידריך את העם בחזרה אל מקום המרבץ שלו.

מדמים את עם ישראל לגפן שנבזזה וכאשר עם ישראל יגאל הגפן תגדל ותפרח ותוציא פרות טובים

המשורר פונה לעם ישראל ואומר להם שהסתיימה צרת הגלות שלה קיוו והקב"ה שומר את הברית לעם ישראל וישוב להושיעו.

חזרה לתחילת הדף

מחבר השיר

מחבר השיר: אברהם בן יצחק גרונדי

ניתוח המחבר

אברהם בן יצחק גרונדי חי בגרונה, ספרד, במאה השלוש-עשרה. הוא היה אחד המקובלים הגדולים בזמנו, ונודע גם כחזן וכפייטן.

הוא עסק בכוונות המיסטיות של התפילות על-פי הקבלה.

למרות העובדה שחיבורו "הקבלה מענין התפילה לר' אברהם" פורסם רק בשנת 1948, בני זמנו ציטטו רעיונות שונים בנושא התפילה מחיבור זה. הרמב"ן העריך אותו מאוד.

חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר

אחות קטנה

חזרה לתחילת הדף