מילות השיר
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמְּצָרִים בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז :
הָיְתָה יְהוּדָה לְקַדְּשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו :
הַיָּם רָאָה וַיָנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר :
הֶהָרִים רָקְדוּ כְּאֵילִים גִּבְעוֹת כִּבְנֵי צֹאן :
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָּנוּס
הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר :
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְּאֵילִים גִּבְעוֹת כִּבְנֵי צֹאן :
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוֹלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלֹהַּ יַעֲקֹב :
הַהֹפְכִי הַצּוּר
אֲגַם מַיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוּ מַיִם :
ניתוח השיר
תוכן רעיוני:
הפיוט "בצאת ישראל ממצרים" מתאר את יציאת
בני-ישראל ממיצרים ואת קריעת ים סוף.
כמו כן יש כאן תיאור נפלא של השתתפות איתני הטבע (הרים
,גבעות) בשמחה של גאולת ישראל.
הסבר הפיוט:
"בצאת...מעם לועז" - ישראל מכונים כאן "בית יעקוב"
מצרים מכונה כאן "עם-ליעל" כלומר: עם זר, עם נוכרי.
"הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור" - יש כאן מטאפורה של הים שכביכול רואה ובורח ושל
הירדן שחוזר לאחור.
"ההרים...כבני-צאן" - איתני הטבע(הרים,גבעות) משתתפים בשמחה.
\ההרים רוקדים כמו אילים והגבעות כמו בני צאן (שימוש בכ'
הדימוי).
"מה לך הים כי תנוס הירדן תיסוב לאחור" - זהו דבר שנתפס כלא טבעי ומציאותי ממש בגדר נס!!
"ההרים...מלפני אלוהי יעקוב" - המשורר קורא להרים ולגבעות לרקוד לפני
הקב"ה יוצר/בורא הארץ.
"ההפכי...למעינו מים" - יש כאן השאלה (מטאפורה)לסמל של קושי ,קשיחות
שהופך לדבר קל ,רך, נעים וזורם.
בצאת
ישראל