מילות השיר:
הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. חַטֹּאתֵינוּ מָחוֹל יִמְחוֹל.
זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כָּחֹל. כַּכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה:
יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר. אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר.
יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר. אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה:
צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר. עֲלֵי פְּשָׁעָי עֲבֹר תַּעֲבֹר.
כְּיּוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר. וְאַשְׁמוּרָה בַּלַּיְלָה:
מִיכָאֵל שָׂר יִשְׂרָאֵל. אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל.
בּוֹאוֹ נָא עִם הַגּוֹאֵל. קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה:
מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל. וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל.
וְעַל רֹאשֵׁנוּ שְׁכִינַת אֵל. בְּכָל-יוֹם וּבְכָל-לָּיְלָה:
תְּנָּה-לָנוּ שָׁבוּעַ טוֹב. רַעֲנָן כְּגַן רָטֹב.
וּמֵיְּיָ יָבוֹא הַטּוֹב. כָּל-הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה:
יְבֹרַךְ הַבַּיִת הַזֶּה. מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה.
כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. לְשָׁמְרָהּ יוֹמָם וְלָיְלָה;
הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַּיִם.
יְחַיֵינוּ מִיּוֹמַיִם.
יָרְאֵנוּ בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם.
וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה:
תוכן רעיוני
פיוט זה
נאמר במוצאי יום הכיפורים לכפרת עוונות, אולם שייך לומר פיוט זה גם במוצאי שבתות
משום שבשבת יש מחילת עוונות, כמו שכתוב בגמרא במסכת שבת דף קי"ח ע"ב:
"כל המשמר שבת כהלכתו אפילו ע"ז כדור אנוש מוחלין לו" ובהמשך בדף
קי"ט ע"ב: "כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' שני מלאכי השרת
המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו 'יסר עוונך וחטאתך תכופר' (ישעיהו
י', י"ז).
מכאן שגם במוצאי שבת שייך עניין כפרת העוונות המופיע
בפיוט, בקשת מחילה, סליחה וכפרה על כל חטאותינו מאת הקב"ה.
הסבר הבתים
בית א':'
המבדיל בין... וככוכבים בלילה' – מבקשים מה', המבדיל בין הקודש לחול, שימחול על
חטאינו, ירבה את זרעינו ואת כספינו לאין ערוך כמו הכוכבים בלילה וכמו החול אשר על
שפת הים.
בית ב':
'יום פנה... וגם לילה' – מספרים על השבת אשר חלפה לה מהר כמו צילו של הדקל, הוא
התומר, ואנו קוראים לה', גומל החסדים, הנקרא גם שומר, שיביא את הבוקר, האור,
לצדיקים ואת הלילה, החושך, לרשעים.
בית ג':
'צדקתך... ואשמורה בלילה' – משווים את גודל הצדקה שה' עושה עימנו עם גודלו של הר
תבור (הר בגליל), ומבקשים סליחה מאת ה' על פשעינו, וכמו שה' מעביר יום אחר יום
ולילה אחר לילה כך יעביר את פשעינו וימחל לנו.
אשמורת – הלילה מחולק לשלושה שלישים. כל שליש נקרא
'אשמורת'- קיימת אשמורת ראשונה, אשמורת תיכונה ואשמורת אחרונה (כמילות השיר
"אשמורת תיכונה נושקת לשלישית"...).
בית ד':
'מיכאל שר... בחצי הלילה' – מיכאל וגבריאל הינם שני מלאכים העומדים, לפי האגדה,
בשני צדדיו של הקב"ה. מיכאל – לצידו הימני, גבריאל – לצידו השמאלי ואליהו הוא
אליהו הנביא. אנו קוראים לשלושתם שיגיעו יחד עם המשיח, שכן אליהו הנביא הוא מבשר
הגאולה: 'הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום בוא ה' הגדול והנורא'.
בית ה':
'מימיננו... ובכל לילה' – אותם מלאכים, מיכאל וגבריאל, שומרים עלינו, משני עברי
גופינו, ומעלינו נמצאת השגחתו של ה', בכל יום ובכל לילה.
בית ו': 'תנה לנו... וכל הלילה' – אנו מבקשים מה' שיתן
לנו שבוע טוב, כמו גן טרי שרווה מים, שכן מה' מגיע הטוב, כל היום וכל הלילה.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר:
מחבר הפיוט
הוא "יצחק הקטן", מי הוא אותו יצחק הקטן – איננו יודעים,
כך או כך שמו
חתום בראשי הבתים של השיר בנוסח המלא (9-2).
מחבר הפיוט
הנ"ל הוא כמו כן המחבר של הפיוטים- "ידידך צורי..."
"חידתי
תני" ,"לירושלים הנאמנה".
