מילות השיר
אֵל אֵלִיָּהוּ. אֵל אֵלִיָּהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ. הַנָּבִיא
הָבֵא נָא:
בּוֹ יִרְתֹּם רִכְבּוֹ. נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ. לֹא שָׁכַב
לִבּוֹ. גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה:
רַב מַחְלִי בִּרְאוֹת. כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת. יָפוֹת
וּבְרִיאוֹת. בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה:
הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ. צָר עֵינָיו יִלְטֹשׁ. יוֹם עֵינַי
לִקְדוֹשׁ. יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָה:
מָתַי תַּרְאֶה אוֹת. יֶשַׁע אֵל קוֹרְאוֹת. לָךְ וּלְךָ
נוֹשְׂאוֹת. קוֹלָן וַתָּרוֹנָּה:
הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל. לִפְנֵי דַּל
שׁוֹאֵל. אָנָּא הָאֵל אֵל. אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא:
ניתוח השיר
תוכן
רעיוני :
הפיוט מבטא את
ציפיית עם ישראל לגאולה בהיותם בגלות.
יש פה פניה
לאליהו הנביא, גואל ישראל, שיקרב את בא הגאולה.
הסבר
הבתים:
בית א: "בו
ירתום…ראה שנה"- יש פה רמז לרכב האש בו נלקח אליהו השמיימה ,אליהו
נע עם עם-ישראל בגולה ולא נרגע ולא נרדם עד שעם ישראל יגאל מהגלות. הבית מבטא את
מצבו של אליהו בתקופה בה עם-ישראל
בגלות ,לא נח לרגע ופועל לגאולת עם ישראל.
בית ב: "רב
מחלו…תראנה"- הבית הזה מספר לנו על יוסף יפה התואר, ביחס לפתרון
חלומו לפרעה מלך מצריים, יש פה תאור של הפרות הכחושות והפרות היפות והבריאות .
יוסף- משיח בן
יוסף , מבשר הגאולה עוד יבשר לנו על הגאולה ,על המצב בו "בשר ותארנה".
תעבור תקופת
הכחש והרזון ותבוא תקופת הרעיה והבשר.
בית ג: "השקה
צור…ישראל תשענה"- פניה אל הקב"ה –צור ישראל , שינקום את נקמת ישראל
באוה"ע, שישקה אותם מים מרים ויענישם. אוה"ע לוטשות עיניי בשנאה כלפי
ישראל והגיע הזמן לנקום בהם. לגאול את ישראל ולהושיעם.
בית ד: "מתי
תראה….קולן ותרונה"- בהמשך לבית הקודם יש פניה לרבש"ע שיראה לעמו
אות, סימן לגאולה ,עם ישראל ממתין ונושא קולו לגאולה ,שלאחריה תהיה שמחה וצהלה
,נוכל לשיר להרים את קולנו ולשמוח.
בית ה: "המלאך
הגואל…השרה נא"- לסיום הפיוט , לאחר פניה לאליהו ויוסף פונה עם
ישראל לאברהם אבינו, אבי האומה שיושיע. המלאך האחראי על הגאולה שואל ,ועם ישראל
מבקש שזכותו של אברהם תעמוד לו,
ונזכה לגאולה.
חזרה לתחילת הדף
מחבר השיר
