כָּל נִדְרִי . וְאִסְרִי .
וּשְׁבוּעִי וְנִדּוּיֵי . וַחֲרָמֵי .
וְקוּנָמֵּי .
וְקוּנָחֵי . וְקוֹנְסֵי .
דַּי נְדַרְנָא . וְדִי נִנְדָּר . וְדִי אִשְּׁתְּבַעְנָא . וְדִי
נִשְׁתְּבַע . וְדִי
נַדֵּינָא . וְדִי נְנַדֵּי . וְדִי חֲרַמְנָא .
וְדִי נְחָרִים . וְדִי
אָסַרְנָא עַל נַפשָׁתָנָא . וְדַי
נֶאֱסַר . מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר . עַד יוֹם
הַכִּפּוּרִים הַזֶּה שֶׁבָּא
עָלֵינוּ לַשָּׁלוֹם . וּמִיּוֹם
הַכִּפּוּרִים הַזֶּה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיָבֹא עָלֵינוּ
לַשָּׁלוֹם . נִדְרָנָא לֹא
נִדְרֵי . וּשְׁבוּעָנָא לֹא
שְׁבוּעִי . וְנִּדּוּיָינָא
לֹא נִדּוּיֵי . וַחֲרָמָנָא לֹא
חֲרָמֵי . וֶאֱסָרָנָא לֹא אֶסָרֵי . כֻּלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא
בַּהוֹן . יְהֵא רעֲוָא דִּי
יְהוֹן שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקֵין .
לָא שְׁרִירִין וְלֹא
קַיָמִּין . וְנִסְלַח לְכָל עֵדַת בְּנִי
יִשְׂרָאֵל וּלְגֵר הַגֵּר
בְּתוֹכָם . כִּי לְכָל הָעָם
בַּשְּׁגָגָה :
ניתוח השיר
ניתוח
רעיוני
פיוט זה
נאמר בתפילת ערב יום כיפור. מטרתו לבטל נדרים וכדומה שאדם מקבל על עצמו, ואינו חל
על מה שנדר בינו לבין חברו.
הנדרים מעכבים
את כפרתו של האדם, שכן כל עוד אינו מקיים את הדברים שהתחייב לקיימם הרי הוא בחזקת עובר על מצוות "מוצא שפתיך
תשמור". ביטול הנדרים משחרר אותו מהמגבלות שהטיל על עצמו.
התרת נדרים
דורשת חרטה מצד הנודר.
תרגום
לעברית והסבר:
בשתי השורות
הראשונות מונה המחבר סוגים שונים של נדרים, איסורים ושבועות. נדרי = נדרים, אסרי =
איסורים שאסרנו על עצמנו, שבועי = נדרים שקבלנו על עצמנו בשבועה, נידויי = דברים
שנידינו עצמנו מהם, חרמי = נדרי המחרים משהו להקדש, דהיינו נכסיו יהיו מוקדשים
למטרה כלשהיא, קונמי = נדרי האוסר על עצמו משהו שיהא עליו כקרבן, קונחי וקונסי =
נדרים בנוסח קונם.
בהמשך, כל
מה שצויין לעיל, אשר נדרנו בעבר ואשר נידור בעתיד, אשר נשבענו ואשר נישבע, אשר
אסרנו ואשר נאסור – נדרינו אינם נדרים, שבועותינו אינן שבועות ואיסורינו אינם
איסורים. על כולם אנו מתחרטים. תהא השפעתם מבוטלת. אנו זונחים אותם ואינם קימים
עוד. כולם בטלים ומבוטלים. ואז הקב"ה סולח לבני עמו, כי העוונות שנעשו או
ייעשו עקב אי קיום הנדרים הינם מעשים שבשגגה.
