מילות השיר	ניתוח השיר	מחבר השיר	השמעת השיר

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים. לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים. וּמְסַלְדִים בְּחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם. מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשָּׁם. וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָהּ. וְחַלְצֵם מִמְּאֵרָה. וְחָתְמֵם לַהוֹד וּלְגִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם. וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם. עֲשֵׂה בָּהֶם פְלִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם. וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם. כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

קְרָא נָא שְׁנַת רָצוֹן. וְהָשֵׁב שְׁאֵרִית הַצֹּאן. לְאָהָלִיבָה וְאָהֳלָהּ. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

מְחֵה כָּעָב פְּשָׁעִים. וַעֲשֵׂה נָא חֶסֶד עִם. מְקֹרָאִים סְגֻלָּה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת. הַבָּנִים וְהָאָבוֹת. בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל. אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל. בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאוּלָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה: אֵל נוֹרָא עֲלִילָה. הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה. בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר

תוכן רעיוני:

פיוט זה נאמר היום-הכיפורים לפני תפילת נעילה כאשר פותחים את ארון הקודש, הקהל עומד על רגליו לתפילת נעילה לאחר יום ארוך של צום ותפילה.

בפיוט מחרוזות לא ארוכות- מה שעשה את הפיוט מוכר.

האקרוסטיכון של הפיוט- משה חזק, ומיוחס לר' משה אבן עזרא .

שתי המחרוזות האחרונות נוספו מאוחר יותר והן אינן מצטרפות לאקרוסטיכון ,והברכה: "תזכו לשנים רבות" היא מאוחרת הרבה יותר מימי השירים בספרד.

בפיוט מודגשת מאוד שעת הנעילה ,המשור ררואה בה שעת הדין ולכן רובו תקווה לגאולת ישראל .

חזרה לתחילת הדף

מחבר השיר

מחבר השיר: משה אבן עזרא

ניתוח המחבר

ר' משה אבן עזרא (1135-1055) נולד במדינת גרנדה בספרד. היתה לו, כנראה, משרה נכבדה במדינה זו. הוא שעודד את ר' יהודה הלוי בתחילת דרכו והזמינו אליו לגרנדה.בשנת 1090 נכבשה גרנדה על-ידי מוסלמים מצפון אפריקה, הקהילה היהודית נחרבה ובני משפחת אבן עזרא התפזרו לכל עבר. ר' משה אבן עזרא ברח לספרד הנוצרית, ומאז נבצר ממנו לחזור למולדתו. מאז כיבוש גרנדה ועד מותו סבל מצרות ואכזבות ואפילו בניו עזבוהו. היה עליו לחפש נדיבים ומיטיבים ולשיר שבחם. שבור ורצוץ היה משוטט במדינות ספרד הנוצריות בספרד. בודד וגלמוד מת בנכר.

משה אבן עזרא היה בעל השכלה יהודית וערבית מקיפה מאוד.

חיבוריו העיקריים: "דיואן" – אוסף גדול של שירי חול ושירי קודש; "ספר הענק" – אוסף שירים המסתיימים בחרוזי צימודים, שזכה לחיקויים רבים בימי הביניים, ונקרא גם "תרשיש"; "שירי קודש" – רובם ככולם מפוזרים במחזורי תפילה לפי מנהגים שונים; יצירה בערבית העוסקת בתולדות השירה העברית ובעיונים על מהות השירה; "ספר הגן" – ספר פילוסופי שנכתב לעת זקנתו.

ר' משה אבן עזרא ידע את תורת השיר על בוריה, ושיריו יכולים לשמש דוגמא לשירה קפדנית על כללי תורה זו, כמו כן, מרובים בשיריו דימויים וציורים. מורגשת ביצירתו נימה של תוגה אישית – הרגשת בדידותו בגלות אדום וגעגועיו אל המולדת. שירי חדוות החיים שיכים ברובם לתקופת נעוריו. באחדים משירי החשק יש גם מידה רבה של חושניות. יש בשיריו הרהורים על החיים והמוות, על הבלי העולם הזה, אך גם בזקנתו היה מסוגל לשיר על השמחה והתענוגות.

כבר הקדמונים ראו את עיקר כוחו ב"סליחות" וכינוהו "הסלח".

ר' משה אבן עזרא עסק גם במקרא, אך לא בפרשנות, אלא בחקירת ספרות המקרא מצד הצורה ומצד חוכמת הריטוריקה. הוא כמעט יחד בתחום הפרשנות האסתטית, דהיינו פירוש פסוקים על-פי הסגנון והמליצה.

חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר

אל נורא

חזרה לתחילת הדף